סדר יום והתארגנות של ילדים
“וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד”
הפכתי לאמא עם הלידה של שני ילדי הראשונים. בשבועות הראשונים של חייהם לא הייתה הבחנה ברורה בין יום ולילה. שעות הערות, האכילה והשינה התקיימו במחזוריות על פני היממה כולה. בתוך בועה מכילה ומנותקת, אני מזינה, מאכילה ומחבקת והם מוגנים ואהובים. ילדי שלי.
אמבטיות חמות עשינו בערב ובימים הגיעו אורחים לברך ולהתפעל משני התינוקות – תאומים. בימים נסענו וטילנו ובלילות הבית הוחשך והשקט ירד על חדריו.
בהדרגה, התחילו התינוקות הקטנים שלי לחוש את ההפרדה שבין היום והלילה. ביום, שעות הערות התארכו ובלילה, שעות השינה התארכו.
ילדיי נחשפו לתחושת הזמנים – “וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד”.
כשחזרתי לעבוד וילדיי הלכו לפעוטון הצטרפו לזמני היום והלילה זמן של בוקר וזמן של ערב. ההכרח להגיע לעבודה בזמן חייב את ילדיי להתאים עצמם ללוח הזמנים שלי. וכך, מדי בוקר, יצאנו יחדיו בשעה קבועה, מי לעבודה ומי לגן.
ההשכמה המוקדמת חייבה אותי לדאוג לכך שילדי ילכו לישון מוקדם כדי לאפשר שנת לילה מספקת. את זמן התארגנויות הערב הקדמתי בהתאם כדי לעמוד בזמנים. בגן למדו הילדים על אודות עונות השנה והמחזוריות שבטבע, הם החלו להכיר את החגים שבלוח השנה העברי וליהנות מהם. החשיפה לימי הולדת ולחגים יצרה מודעות וציפייה למועדים מסוימים, והם מתרגשים ומתכוננים לקראתם גם היום.
ילדיי הפעוטות נדרשו כבר בגיל צעיר להתאים עצמם ללוח זמנים סביבתי, לזמני קימה ושינה, לזמני ארוחות ומקלחות, לזמן ששימש מסגרת להתרחשויות המשפחתיות היומיומיות. מסגרת הזמנים היא חלק מקיומנו, חלק בלתי נפרד מהחיים. ימי הולדת, הציפייה לעלות לכיתה א’, הזמן שבו מוקרנת בטלוויזיה סידרה אהובה והזמן שבו אוכלים ארוחות בוקר, צהריים וערב.
ככל שהילדים גדלים, הם נדרשים לקחת יותר אחריות ולעמוד בזמנים ובמשימות שאנו מציבים להם. אנחנו מצפים מהם לגדול, להיות עצמאיים ואחראיים. ילדים רוצים להיות גדולים ולקבל אחריות, הם רוצים ללמוד לעשות דברים לבד ורוצים שיסמכו עליהם ושיעריכו אותם על הצלחותיהם. אנו מלמדים אותם באופן טבעי, כחלק מההתנהלות היומית, לעשות זאת. אנחנו “משחררים”, “זורמים” ומאפשרים להם להתנסות.
ניהול זמן הוא היכולת להתארגן, להשלים משימות ולעמוד בהן בזמן המוקצב לכך. ניהול זמן דורש מיומנויות של התארגנות וכישורים של תכנון וביצוע ויכולת למיין בין החשוב והתפל ולקבוע סולם עדיפויות. ניהול זמן מחייב מוטיבציה, יכולת התמדה ועקביות.
חשוב שהורים יבינו את ממד הזמן בחיי ילדיהם. אי אפשר להתעלם ממנו ולא ניתן להימנע מלהתייחס אליו ביום יום. ויחד עם זאת, ניהול זמן דורש, כאמור, מיומנויות מורכבות. ילדים רבים מתקשים בניהול הזמן, בהתארגנות ובמילוי משימות. קושי זה עשוי להתבטא בתסכולים, כעסים ותחושת אי הצלחה. חשוב שהורה ילמד את ילדיו כיצד לנהל את הזמן באופן יעיל ומתגמל. ההבנה שיש ללמד את הילד מיומנויות אלו ולא להניח שלילדים יש הכישורים והידע הנדרשים, הינה הבנה משמעותית.
קורה לא פעם, שאחד מילדי מבקש להיפגש עם חבר. כשאנו בודקים את השעה אנו מגלים שמאוחר מדי בערב מכדי לתאם מפגש. במקרים אלו, האכזבה של הילד שלי גדולה אך המציאות מחייבת אותו לגלות מודעות ללוח הזמנים, לתכנן את הזמן שלו ולעמוד במגבלות של לוח הזמנים. ליווי, הסברה, עזרה בתכנון הזמן ודוגמה אישית ילמדו את ילדי לעשות את כל אלה, עד שיפנים את הידע ויעשה בו שימוש עצמאי.
לשימושכם כלים וטיפים להורים שיעזרו לילדים שלכם בהתארגנות ובניהול הזמן שלהם